האם בא הקץ לקומבינה של הרופאים? 

תארו לעצמכם שאתם מנהלים משפט הנוגע לגופכם ובמהלכו מתברר לכם כי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, עובד בסתר עבור היריב.

הייתם מתקוממים? שאלה מיותרת. כל בן אנוש היה מרגיש מרומה ומתמלא זעם אינסופי.

אולם שופטי בית המשפט העליון שלנו סבורים שאנו לא צריכים לכעוס. הם מאמינים שהמומחים, כמוהם, מפגינים אדישות כלפי הצד שעליו מרוחה החמאה. הם רואים במומחים הממונים מלאכי עליון שכל מעייניהם מרוכזים בעשיית צדק ולא בשמירת פרנסתם.

תופעת הרופאים, המקבלים שכר מאחד מבעלי הדין במשפט, במקביל למינויים כמומחים ניטראליים, היא מזעזעת. בין שהיא נעשית בסתר ובין שהיא נעשית בגלוי ולרוב היא נעשית בסתר.

תופעה זו מבזה את הרופאים. תופעה זו, כך התרענו שוב ושוב בעבר, מעוררת רגשות קשים ופוגעת באמון המתדיינים במלאכת עשיית הצדק.

והנה בימים אלה, יצא מבית משפט השלום בנצרת מסר אחר. אולי סנונית ראשונה המבשרת שינוי בגישה בלתי נתפסת.

אטואל רונן הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי כרמל. לטענת רונן, רופאי בית החולים התרשלו בניתוח גניקולוגי שנעשה בה במרכז.

כמקובל במקרים אלה, כל צד הביא לדיון מומחה מטעמו. המומחה של רונן קבע כי הרופאים התרשלו. המומחה של בית החולים קבע כי הם צחים כשלג.

כדי להכריע בין שתי חוות הדעת הסותרות, מינה בית משפט השלום בנצרת מומחה ידוע בתחום הגניקולוגיה, כמומחה מטעמו.

עם היוודע דבר המינוי, חשה רונן אי נוחות. חיפוש באינטרנט העלה כי המומחה שבית המשפט מינה משמש את קופת חולים הכללית כחרב להשכיר. הוא נותן לה חוות דעת כנגד מבוטחי הקופה.

לכל מי שאינו יודע, קופת חולים הכללית, היא הבעלים של בית החולים כרמל, אותו בית חולים שרונן טענה כי רופאיו התרשלו. בחיפוש באינטרנט לא נמצא ולו פסק דין אחד בו נתן המומחה שמינה בית המשפט חוות דעת מטעם מבוטחי הקופה.

רונן מיהרה להגיש בקשה לפסול את המינוי. בבקשה פירטה תיקים של רשלנות רפואית המתנהלים בבתי משפט שונים בארץ, תיקים בהם נתן המומחה חוות דעת לטובת הכללית כנגד מבוטחיה.

מה היה עושה גוף רפואי הגון במקרה בו טוענים כי רופאיו התרשלו? היה מסכים למנות רופא אחר, ניטראלי אמיתי, ככל שקיים כזה, על מנת להוכיח קבל עם ועדה את איכות רופאיו.

לא כך נהגו נציגי הכללית. הם ביקשו להיאחז בקרנות המינוי, כנראה משום שידעו שתוצאותיו ידועות מראש. "מדובר במומחה בעל שיעור קומה, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים וחזקה עליו כי כמומחה מטעם בית המשפט ייתן חוות דעת עניינית, מקצועית ואובייקטיבית", כך ניסו להצדיק את הותרת המינוי על כנו.

למומחים מטעם בית המשפט, מזכיר השופט יוסף בן-חמו, יש מעמד מיוחד. הם משמשים זרועם הארוכה של בתי המשפט. בעלי הדין, כמו גם השופטים, חיים בתחושה כי הם מומחים אובייקטיביים. מתוך נקודת הנחה זו, השופטים בוטחים בהם ונוהגים לאמץ בדרך כלל את חוות דעתם. לכן דווקא לגבי מומחים ממונים, יש צורך להקפיד, הקפדה יתרה, שהצדק ייראה.

אבל, טענו נציגי הכללית, בית המשפט העליון לא נוהג לפסול מומחים רק משום שהם נותנים חוות דעת מטעם חברות ביטוח ומבטחים רפואיים. הם הביאו כדוגמא את פסק דינו של השופט אליעזר ריבלין בפרשת טביבזדה. שם אמנם פסל בית המשפט העליון מינוי של מומחה, אולם מכמה טעמים, תוך שהוא מדגיש כי הפגם שהמומחה נתן בעבר חוות דעת מטעם קופת חולים הכללית, הוא כשלעצמו אין בו כדי לפסול את המומחה.

זה נכון, משיב השופט בן-חמו לנציגי הקופה, אבל במקרה שלנו, הופכת ה"כמות" ל"איכות". לא מדובר במקרה שבו המומחה נתן חוות דעת אחת, אלא במספר רב של חוות דעת, תמיד מטעם הגופים הרפואיים הנתבעים. מתוך המאגרים המשפטיים עולה כי בששה פסקי דין בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, נתן המומחה חוות דעת מטעם הכללית. בנוסף לכך, קיימים מספר פסקי דין בהם ניתנו חוות דעת של המומחה, תמיד כמומחה מטעם בתי החולים הנתבעים. אף לא פעם אחת מטעם מבוטח או חולה כלשהו.

מצב זה, מסכם השופט, עלול ליצור מראית עין שיש בה כדי לפגום לפחות בתחושה לגבי טוהר ההליך.

השופט ביטל אם כן את מינויו של המומחה ומינה אחר תחתיו.

אולי בכך יבוא סוף להיתר שקיבלו הרופאים לעשות קומבינות על חשבוננו המבוטחים.

16.6.2011 מסמך 888